ארבעה בתים ומתכון אחד

בדיוק היום, לפני שלושה חודשים, חזרתי מדנמרק.

עברו שלושה חודשים, ועדיין איני מצליחה להסתגל לשגרה.

זה מרגיש, כאילו מרגע שחזרתי אני במעין מירוץ נגד הזמן.

אני כל הזמן מנסה להספיק דברים. אני כל הזמן מנסה להצליח הכל.

אני מנסה להיות הכי טובה במה שאני עושה - אני רוצה להצליח לפתח תפריט חדש בתוך שבוע, אני רוצה להצליח להדפיס אותו ולייצר אותו, אני רוצה שהקינוחים שלי יהיו הקינוחים הכי טובים בעיר. 

אם הייתי יכולה, הייתי רוצה להעביר סדנא בכל שבוע. באמת. אם הייתי מצליחה לעמוד בעומס, הייתי מעבירה אחת לשבוע סדנא. אפילו, הייתי מרחיקה ומעבירה בכל שבוע סדנא בנושא אחר, ככה, שיהיה  מעניין.

אני מנסה להיות קונדיטורית השנה של טיים אאוט, אבל בפן הזה אני בכלל לא בעניינים הנכונים. אין מה לעשות, אני המון דברים, אבל פוליטיקאית אני לא. תנו לי לעשות את מה שאני עושה טוב - להיות יצירתית ולהאכיל אנשים.

אני מנסה לחשוב קדימה - אוקיי ליאור, חמש שנים מהיום, איפה את רואה את עצמך? מה את עושה? לאן את הולכת? איפה זה קורה? עם מי?

ובינתיים, לא שוכחת מהחיים עצמם.

אני קמה בבוקר, נוסעת לפרונטו. עובדת על הכנות שוטפות, העם רעב והעם רוצה טירמיסו.

אני עובדת על ספיישלים לסילבסטר, ולא שוכחת, שאחרי הסילבסטר מגיע ולנטיין.

אני מנסה לפרסם בכל הכוח את הסדנאות הבאות. העיקר שידעו, העיקר שיעשו שייר, בשורה התחתונה - שירשמו!

אני הולכת בערב, לא הביתה, אלא לחדר הכושר. כי... מה שלא מספרים לכם על עולם האוכל, הוא שכדי להיות יפים וחתיכים בטקס של טיים אאוט, צריך גם לשלם בזיעה. אי אפשר גם לאכול את העוגה וגם להסתובב בעיר עם טליה קטנטונת מבלי לעבוד קשה.

הייתי רוצה להספיק הכל. הייתי רוצה להצליח להספיק הכל.

אני לאט לאט מבינה, שאולי הגיע הזמן להוריד הילוך. אולי זה בסדר שהרגל על הגז, אבל אפשר לאט יותר.

היום, לראשונה בחצי השנה האחרונה, יום החופש שלי, הוא ביום שישי. הוא יום חופש אמיתי.

היום, בפעם הראשונה, ישנתי עד מאוחר. עוד מעט אני נוסעת לבקר חברים במושב. אומרים שזה עושה שקט בנפש. אומרים שזה עושה נעים בלב. אז נו, התל אביבית הסנובית, שמרחיקה לכת או לחו״ל או ליפו, מוכנה לתת צ׳אנס גם לפסטורלי.

בינתיים, הגיעו גם למחוזותינו אחד החגים האהובים עליי. עזבו שנייה, ענייני דת.

בואו נדבר על האווירה שמגיעה עם הקריסמס.

העולם מתקשט לכבודו. ואני אפילו לא בטוחה שזה כבר קשור להולדת ישוע. העולם מתקשט, כי כשקר, ובמקומות מסוימים מושלג, כשהחורף עוד ארוך, שנה נגמרת ושנה מתחילה, והחיים בזרימה בלתי נגמרת, לפעמים ממש נחמד, לקשט הכל באדום וירוק. להציף את הבתים בריח אורנים ותפוזים. לאפות עוגיות ג׳ינג׳ר ותבלינים, שממלאות את הבית בריח קינמון וצ׳אי. כייף לראות סוכריות בסלסילות, אורות ברחובות, סיילים בחנויות, ומוזיקה נעימה ומלאת פעמונים שאין לה אלא לעשות כייף בלב.

אני אוהבת את קריסמס. תמיד אהבתי. אני גם לא מתביישת בכך.

אני נוהגת מידי שנה לאפות עוגיות ג׳ינג׳ר, לי ולאהוביי. השנה, הכנתי גם לצוות של פרונטו עוגיות, ורק על מלאכת הקישוט, יכולתי להתעכב שעות ואפילו ימים.

לעצמי חשבתי - ״עצמי, אם היית יכולה, לא היית מעבירה סדנא כזו? רק של זילוף וקישוט עוגיות. בטח שכן!״

אחת העובדות במסעדה שאלה אותי: ״תגידי, על שום מה ולמה נהוג לאכול את העוגיות האלו? מה המנהג? מאיפה זה בא?״

אז, תקנו אותי אם אני טועה, אשמח להשכיל, אבל התשובה האינסטינקטיבית שנתתי לה הייתה, שאצל הגויים זה לא כמו אצלנו, היהודים. כולם כבר יודעים, שרוב החגים היהודיים, מתמקדים בניסיון ניטרול הזן שלנו. כאשר, שוב, לא צלח הניסיון, החלטנו לחגוג על ידי הכנת וזלילת מטעמים. כל פעם עם קשר כלשהו, לכאורה, לסיפור. סופגניות, אוזני המן, מצות... על הכל יש לנו סיפור לספר.

למיטב הבנתי, עוגיות ג׳ינג׳ר, הן פשוט מסורת חורפית ונעימה. עוגיות מתובלנות עם טעמים של חורף, עם מרקם מנחם, פשוט, מסורת כזו. שמתאימה לזמן בשנה שבה נחגג החג.

אם מישהו, היה רוצה להעשיר אותי, אשמח לשמוע הסבר אחר.

עד אז, החלטתי לחרוג ממנהגי, ולחלוק כאן, לראשונה, פיילוט, מתכון. המתכון שלי לעוגיות ג׳ינג׳ר של קריסמס.

מצרכים:

170 גר׳ חמאה

160 גר׳ סוכר חום דמררה

255 גר׳ מולסה (אפשר להשתמש במקום בסילאן או דבש)

1 כפית מלח

2 כפיות קינמון טחון

2 כפיות ג׳ינג׳ר טחון

1/4 כפית פלפל אנגלי טחון

1/4 כפית ציפורן טחון

1 ביצה

1 כפית אבקת אפיה

1/2 כפית סודה לשתיה

418 גר׳ קמח לבן

אופן ההכנה:

בסיר קטן או בקערה חסינת אש במיקרו, ממיסים את החמאה.

אל החמאה, מוסיפים את הסוכר, המולסה והתבלינים ומערבבים.

מעבירים את המסה למיקסר עם וו גיטרה, על מהירות בינונית מעבדים עד שהמסה מעט מתקררת.

כאשר תערובת החמאה, הסוכר והתבלינים מסמיכה ומעט מתקררת, מוסיפים תוך כדי עיבוד על מהירות בינונית את הביצה.

מערבבים בקערה נפרדת את אבקת האפיה, הסודה לשתיה והקמח.

לאחר שהביצה נטמאה לחלוטין במסה, מוסיפים את היבשים ומעבדים לקבלת בצק אחיד.

הבצק יהיה מאוד רך למגע וזה בסדר.

מוציאים אותו מהמיקסר, מחלקים ל-2.

משטחים כל חתיכה ל״פיתה״, עוטפים בניילון נצמד ומקררים לפחות שעה.

לאחר שעה לפחות, מרדדים חתיכת בצק בין 2 ניירות אפייה עד לעובי של כחצי ס״מ.

אני נוהגת להחזיר את הבצק למקרר או למקפיא במצב כזה לכמה דקות, כך קל יותר לקרוץ צורות.

בעזרת חותכני עוגיות, קורצים את הצורות הרצויות, ואופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, כ-10 דקות, עד שהעוגיות משחימות מעט ונסדקות קצת על פני השטח.

מקררים את העוגיות מחוץ למקרר.

בשביל הקישוט - 

אני אוהבת קישוט קלאסי באייסינג לבן.

חלבון ביצה אחד מספיק להמון אייסינג. מוסיפים אבקת סוכר ומערבבים. כמות אבקת הסוכר, משתנה. המרקם הרצוי, צריך להיות יחסית סמיך, אחרת לא נוח לזלף איתו.

זהו. 

לפני שאסע לי למושב, אזכיר לכולם שהסדנא הבאה שלי, תתקיים ברמת גן, ביום שני, ה-11.1.16.

נכין מאפים חורפיים ומנחמים ובעיקר, יהיה לנו מאוד כייף.

אפשר להירשם דרך kitchenrdv.com

שבת שלום!!!